<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ח ח"ה</h1>
<h2>דף סד:</h2>
אסור ללות על הבית ולדור בו אפילו בנכיתא ולא דמי לכרם כי כרם הוא ספק אם ירויח אם לאו ונמצא קונה הפירות באותה הנכיתא על ספק אבל בית ודאי הוא שכר הדירה וכן כתב רש"י ורמב"ם ז"ל ורבינו תם כתב דמותר כמו בכרם מציעא והרא"ש הסכים לדעת רבינו תם.
<h2>דף סה:</h2>
מכר לו שדה ונתן לו מקצת דמים פעמים ששניהם מותרי' לאכול פירות כגון שאמר לו קני כשיעור זוז ואוכל כל אחד כפי חלקו בקרקע ופעמים ששניהם אסורים כגון דאמר ליה לכי מייתית קני עכשיו ויעמדו בנאמנות הפירות אם יגמר המקח יתנו אותם ללוקח אם לא יגמר המקח יתנום למוכר ופעמי' מוכר מות' ולוקח אסור כגון דאמר לה לכי מיתת קני ולא אמר ליה מעכשיו ופעמים לוקח מותר ומוכר אסור דאמר ליה קני מעכשיו וזוזי להוו הלואה גבך. ועוד פשוט היה חייב לו מנה ועשה לו שדהו ומכר אסור מוכר לאכול פירות וכל אלו של מכר הן צד אח' ברבית ואסור ויש מן הגדולים שהם אבק רבית והרוב הסכימו שהוא רבית קצוצה וכן כתב הרמב"ם ז"ל משכן לו קרקע ואמ' לכשתרצה ותמכרה לא תמכרה אלא לי בדמים הללו אסורין בשיווייהן מותר מציעא מכר לו קרקע ואמ' לו לכשיהיו לי מעות תחזירה לי אסו' לאכול הפירות הלוקח ואם אמר לוקח לכשיהיו לי מעות אחזירם לך מדעתי שיש לי עתה אבל אם תשתנה דעתי ולא ארצ' להחזיר' לך איני מחוייב להחזירם לך וכתב ז"ל והתנאי קיים ואין בזה אבק רבית כי מדעתו חייב עצמו אבל כשהמוכר מתנה לא קנה והוי פירות רבית קצוצה ויוצאה בדיינין מות' מציעא. הלוהו על שדה ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי הוא שלו ומותר והוא שאמר לו קני מעכשיו ופירוש ואף על גב דבשאר אסמכתות לא קני אפילו דאמר מעכשיו הכא קני מאח' שמתחלה היה כמו מקח כשבא השדה לידו ומשועב' לו במעותיו היה לקיים דלא כאסמכתא ועוד דתפיסה דהכא עדינא שהיה בידי המלוה והאחריות אינו ביד המלוה אלא ביד שליש או ביד בי' דין או ביד חבירו. ועוד פשוט אף על גב דלא קנה בלא מעכשיו דהויא אמסכתא אפותיקי הוי למגבה מיניה והיה דמי אפותיקי דאמר לא יהא לך פרעון אלא מזה. ועוד פשוט ואם לא אמ' מעכשיו הוי אסמכתא ולא קני והדרא ארעא והדרי פירי ועוד פשוט אי קפיד אארעא ודאי קני פירוש אם מתחלה נמשכנה לא רצה למשכן אלא זו גלה בדעתו שהיה רוצה לשקט' וקנה בלא מעכשיו מציעא.
<h2>דף סז.</h2>
משכנתא כלומר שמשכן לו קרקע אם יכול לוה לסלקו כל זמן שיתן לו מעותיו זה נקרא באתרא דמסלקי ואם אינו יכול לסלקו עד הזמן הקצוב נקרא (בארעא) [באתרא] דלא מסלקי משכנתא באתרא דלא מסלקי עד הזמן הקצוב הוי כמכר ובלא נכיתא הוי אבק רבית ואין מוציאין ובנכיתא שרי ובאתרא דמסלקי בלא נכיתא הוי כרבית קצוצה ובנכיתא הוי אבק רבית ויש מחלקת ובאתר' דמסלקי אבל שיעו' זוזי מסלקין לי' אבל באתר' דלא מסלקי עד הזמן שקצב לו אפילו אכל שיעור זוזי לא מסלקין ליה בלא זוזי אפוקי מיניה הוא אבל טפי לא מפקי' מיניה ומחשבין משטרא לשטרא ויש אומרים כי כל זה במשכנתא בלא נכיתא וי"א בנכיתא כי בלא נכיתא רבית קצוצה הוי ויוצאה בדיינין ובאתרא דמסלקי לא יאכל בלא נכיתא ובמקום שאין רגילות לעשות בלא סילוק לא משכח היתרא אלא בקיצותא וליכא היתרא אלא במשכנתא דסור' במשלם שניא אילין תיפוק ארעא בלא כסף ואף על גב דמצי לסלוקי תוך זמן זה דאי לא מצי לסלוקי אפילו בלא נכיתא שרי ובאתרא דמסלקי כל אימת דמייתי זוזי וכמו שהלוה יכול לכוף המלוה ולסלקו כך המלוה יכול לכוף הלוה שיפדנה ואין ב"ח גוב' הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה ובאתר' דלא מסלקי ב"ח גובה הימנה והבכו' נוטל פי שנים ואין שביעית משמטתה ובאתרא דמסלקי מסלקי' אפילו מתמריה דעל בודיא ואי אגבהינהו קננהו ואם אמר באתרא דמסלקי והתנה דלא מסתלקנא תנאו קיים ובאתר' דלא מסתלקי ואמר מסתלקנא אח' שזכה בשדה צריך למקנייא ביה ויש חלוק בין מתן מעות לאחר מתן מעות אמר איזיל ואייתי זוזי ואפילו אמר אטרח לא אכיל ובנכיתא היתר אפילו מצורבא דרבנן ופי' נכיתא אם הורו קיצותא כמו לחמשה שני' אכילנא בנכיתא כללא דמילתא לפרש"י ולפירוש התו' ולדברי רב אלפסי ולדברי רבינו תם ור"י שלא חלקו בין הבתי' לשדות הכל תמצא מציעא.
<h2>דף סח.</h2>
סתם משכנתא שתא ולא מצי מסליק ליה עד דאכל שתא ויש מנהג שיפדנ' קודם שתתחיל השנה לזמן ידוע והראב"ד כתב דדינו באתרא דלא מסלקי היינו שקובע לו זמן בשעת ההלואה ועד אותו זמן אינו יכול לסלקו והוי כמכ' עד אותו זמן וכן סתם משכנת' עד שתהא זזי המוכ' עד שנה הראשונה אבל לא בשנייה דמאחר שעבר הזמן לאו בהיתרא קיימ' והרשב"א כתב דכל סתם משכנתא אחר שעבר זמן השנה הוי דינו כאתרא דלא מסלקי לענין רבית וב"ח גובה הימנה ובכו' נוטל פי ב' ורב אלפס כתב בתשובה דמשעבר זמנא הוי דינא כאתרא דמסלקי כי הרשב"א סבירא ליה כמו הראב"ד כי אחר זמנה הקצוב בהיתרא קיימא מציעא משכנתא אם רוצה למוכרה המלוה הוא בר מצרן על כל המצרנין ופרש"י ואם מכרה לאחר מלוה מסלקו ואפי' למצרן ויש מי שכתב ואם בתחלת המשכונה בא מהמצרן ויאמר אני רוצה להלוותך שמא אתה מערים לקנותה הדין עמו ויש אומרים כי מצי למימר ליה זה נוח לי להלוותיני כי לא יגוש אותי וכתב הרא"ש כי הכל לפי ראות עיני הדיינין אם הוא הערמ' כדי שלא יקנה אותה בעל המצר אם לא כגון שלא נמשך זמן המכר אחר ההלואה או שאינו רגיל להלוות וכיוצא באלו אינו דוחה את המצרן ויש מי שכתב דאפילו בן המצר חשוב איניש דעלמא ואם קדם בן המצר וקנה המלוה מסלקו וכן כתב רש"י והתוס' מציעא. אסור לעשות משכונה וחכירה כגון פלו' משכן קרקע לפלו' וחוכר' מיניה ואפילו כתב וקנינא מיניה ושהינא כמו עידני' והדר חכרה מיניה וזהו חכירי הוא הערמת רבית ואותן המקומות שנוהגין ליתן מעות על הבתי' במשכונה ובעל הבית דר בשלו ואין המלוה מחזיק לעולם בבית ואדם אחר מתחיי' למלוה לתת לו דבר קצוב בכל שנה כת' מורי ה"ר אברהם בן אסמעאל נר"ו דאם אותו שמחיי' עצמו עושה כן מדעת עצמו מותר כי ההיא דאמרינן הילך ד' זוזי ואוזפי לפלוני אבל אם עשה בשליחות הלוה אסור ולדברי כלם הוי רבית קצוצה מציעא ממשכן במשכנתא דסורא או כל ימיו ואין לו מעו' לפדותה יכול למוכרה כל זמן שירצה סתם משכנתא שתא אבל אחר שנה מעל' השכר המלוה ללוקח ואם משכנה לזמן קצוב אינו נותן ללוקח שכירות עד אותו הזמן ודוקא במשכנתא דנכיתא או בלא נכיתא לאותן שמתירין אותה באתרא דלא מסלקי מכריז על השדה כגון השוכר שדה מחבירו בי' כורין לשנה ואמר שוכר למשכיר תן לו ק"ק זוז ואתקן אותה בטוב ואתן לך י"ב כורין לשנה והוא מרבה השכר בשביל שיעשה יותר השדה בשביל התיקון מותר אפילו החזיר לו מעותיו ואינו עושה כן אם שכר ממנו חנות או ספינה ואם עושה כן בחנות כדי לצור בו צורות וישוה יותר בשכר או בספינה לעשות בה תורן נאה וישוה יותר בשכר מותר מציעא.
